רכניץ- שמו קשור בלימוד וזיכרון ועם זאת שוכח את השבועה.  נרקיסיסט ואגואיסט- לומד משהו שהוא רוצה ולא משהו שטוב לקולקטיב. לא מפריח את השממה. מנוגד לאהרון אהרונסון שידע לשלב בין האישי לקולקטיבי. רכניץ לא עובד קשה.  עושה לביתו. הנובלה הופכת את העולם- שכחה לגבר וזיכרון לאישה. זכר=זכרון, אישה=נשייה. הנובלה הופכת את הסדרים "הטבעיים" האלו. (66) לגבי השבועה- בדומה לאגדת "חולדה ובור" ייתכן וגם בשבועת שושנה ויעקב היו דגים במזרקה לידה נשבעו ובכך השלימו את תנאי ה"עדים" לשבועה. השבועה מעסיקה את עגנון בטקסטים נוספים: "תהילה", "בדמי ימיה". לאו דווקא שבועה אלא הרעיון של הבטחות ונישואים שלא בהכרח מתממשות. השבועה המופרת היא סמל לשיבוש מהלך בדרכו של העם היהודי. השבועה מחדדת את האנלוגיה שבבסיס הסיפור- שבועת העם לאלוהיו.